title
title
title
title
title
title
title
title
'יד לאבוקה' – סיפורו של ישוב יהודי שנמחק ללא הותר כל זכר וסימן

 

הקבוצה הוקמה משני גרעיני תנועת גורדוניה. הראשון, גרעין 'אבוקה' שישב בפרדס חנה וסיפק את התשתית הכלכלית להקמת הקבוצה והשני גרעין 'שדמות' הצעיר שישב בהרצליה.

בתנאים קשים, תוך התמודדות עם שכנים בדואים עויינים הקימו חברי גרעינים אלה קבוצה לתפארת. הוכשרה קרקע לגידולי שדה, ירקות ומטעים. הוקמו ענפי רפת, לול ומדגה וצאן, נבנו בתים, הוקמו משפחות ונבנתה מסגרת חינוכית לילדי הקבוצה שהלכו והתרבו.

משבר חברתי שפרץ לאחר מספר שנים, הביא לעזיבת חברים רבים ובשנת 1952 ננטש הישוב סופית, מבניו נהרסו כליל, אדמותיו נחרשו וחולקו בין הקיבוצים השכנים.

לפני כשלוש שנים נערך מפגש מרגש של ותיקי אבוקה, שם נולד רעיון ההנצחה. צוות משוגעים לעניין ובראשם יאיר יוציס החל לפעול במרץ להקמת האנדרטה.

 

השנה מלאו 70 שנה לעליית אבוקה על הקרקע בבקעת בית שאן. יאיר וחבריו לרעיון קיבלו שלדת טרקטור מרן חדוותי, ויואב שרל הפך את הטרקטור לפסל אשר מהווה את האנדרטה שהוצבה במקום, עדות חיה להגשמת החזון של מפעיליו.

וכך אמר יאיר בטקס המרגש: 'העובדה שמקבוצת אבוקה לא נשאר כל זכר, לא בית, לא עץ, לא מגדל מים, לא שער ולא כתובת ואם תרצו גם לא מצבה הציקה לרבים מאיתנו במשך שלושה דורות רצופים. היום בא הדבר על תיקונו וכל ההולך לאורך נחל אבוקה ושמורת אבוקה יוכל לדעת גם את מקורו של שם זה.'

 

להסרת הלוט הוזמנו 3 אבוקאים: ציפורה בן אברהם בת ה- 96 מגרעין אבוקה, רבקה שרל בת ה- 87 מגרעין שדמות ואברהם בן יעקב בן ה- 81 מהכשרת הפלמ"ח גבע.

 

ראש המועצה יורם קרין בירך את הצעירים ברוחם על נחישותם למען הקמת האנדרטה, ציין את מכינת העמ"ק אשר לקחה על עצמה את הטיפול במקום כחלק מפרוייקט שביל עמק המעיינות אשר סובב את כל העמק, ואמר כי כמו אז, גם היום ישובי האזור עסוקים בדילמות ואתגרים והעמק שנמצא בתנופת פיתוח צומח וקולט משפחות חדשות רבות, הולך ומתפתח בתחומים רבים: חינוך, תרבות, תיירות, נגישות ועוד.

 

עוד בטקס קראו קטעים נכדי וניני מייסדי המקום והנעים בשירתו דן ידין מותיקי הגבטרון.

סיים איש אבוקה שאמר: 'היום אנו נמצאים באירוע המהווה תיקון הסטורי למצב של מחיקת ישוב יהודי ללא הותר כל זכר וסימן. אין לי ספק שכל אותם חלוצים ופורצי דרך, שבחלוף שלושה דורות כבר לא איתנו וביניהם סבים, הורים וחברים של רוב הנוכחים כאן היום, אנשים אלה מביטים עלינו ממרומים, מחייכים בנחת ואומרים: 'ידענו שלא תשכחו אותנו ואת פועלנו'.

ההתרגשות שליוותה את כל הנוכחים במקום לא שכחה גם בתום הטקס ורבים מהנוכחים נשארו עוד שעה ארוכה להעלות חוויות ולהחליף פרטי קשר לפעם הבאה.

 

 


תגובות לדף
הרשאות ניהול לדף מתחום:
;